היסטוריה

בשנת 1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אבל בארץ ישראל נמשך שלטון המנדט הבריטי. היישוב היהודי דרש לפתוח את שערי הארץ לניצולי השואה ולקדם הקמת מדינה. בריטניה הגבילה את העלייה, והמאבק בה התנהל באמצעות העפלה, הקמת יישובים ופעולות של המחתרות. גם בתוך היישוב היו חילוקי דעות על השימוש בכוח. בשנת 1947 העבירה בריטניה את שאלת ארץ ישראל לאו״ם. האו״ם הציע לחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. הנהגת היישוב קיבלה את התוכנית, וההנהגה הערבית דחתה אותה. בעקבות החלטת החלוקה פרצה מלחמה בין יהודים לערבים בארץ. היישוב נלחם על הדרכים ועל היישובים, ובאותו זמן נערך להקמת מדינה. במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למחרת פלשו צבאות מדינות ערב, והמלחמה התרחבה. המלחמה הסתיימה בהסכמי שביתת נשק בשנת 1949. ישראל שלטה בשטח גדול מזה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה, ומאות אלפי פלסטינים עזבו או גורשו מבתיהם והפכו לפליטים. לצד הקרבות הוקמו מוסדות המדינה וצה״ל. המעבר מיישוב למדינה דרש לאחד כוחות שונים תחת שלטון אחד, ועורר מחלוקות על סמכות הממשלה ועל דמות המדינה החדשה.